8/2/1980. הייתי שם עם אשתי גייל, חולת א"ק עם קבלות.

מדיסון סקוור גארדן מפוצץ ורועש כאילו היה זה הגמר בין הניקס והלייקרס 7 שנים קודם לכן.

הקהל הגדול ביותר אי פעם בתחרות א"ק עמד ורקע ברגליו משך 4 דקות ושנייה אחת במדיסון סקוור גארדן (18,310 צופים), והרץ לא היה האתלט האהוב מס' 1 בעיר ניו יורק – אימון קוגלן האירי ששבר כאן את השיא העולמי בריצת מייל באולמות סגורים, שהפך למלך של מנהטן.

הרץ – רצה – היתה מרי דקר החמודה בת ה-21 שפתחה בדהירה שהסוס סקרטרייט לא היה מתבייש בה 7 שנים קודם לכן בבלמונט כשהוא קבע את השיא העולמי הניצב בגאווה עד היום למרחק מייל וחצי.

היא סיימה את ריצת ה-1,500 מ'  85 יארדס לפני הרצה השנייה – חצי סיבוב – בזמן שיא עולמי של 4:00.8 דק'. היתה זו ריצתה הראשונה במדיסון סקוור גארדן מאז 1974 כשהיא הופיעה כנערה מהתיכון עם פוני-טייל כשהיא מנצחת את כל הריצות הארוכות באליפות התיכונים באולמות סגורים.

בין לבין היא הפכה לרצת המרחקים הטובה בעולם, פרשה מא"ק, עברה ניתוח רגל מסובך, וחזרה לרוץ. בינואר 26 באוקלנד שבניו זילנד, שם היא שברה את השיא העולמי לריצת מייל בחוץ בזמן 4:21.7 דק'.

זמנה הערב ב-1,500 מתורגם ל-4:19 דק' במייל, זמן בלתי אנושי ממש בגלל הסיבובים החדים בגארדן הידועים לשמצה. היא פתחה את רבע המייל הראשון (למרות שהריצה היתה 1,500 מ' בגארדן ישנה נקודת הרבע מייל) בזמן בלתי נשי לחלוטין של 60.3 שניות, שהיה מהיר יותר מזמן המנצח במייל גברים באותה נקודה.

הקהל המבין של הגארדן חש שמשהו מיוחד במינו קורה לנגד עיניו ו-18,000 גברים, נשים, זקנים, וטף, נעמדו ולא הפסיקו לעודדה עד שחתכה את הסרט בשיא עולמי מדהים. "לא הייתי מצליחה לעשות זאת ללא הקהל המדהים", היא אמרה בסיום.

פרנצי לרו, הרצה הטובה ביותר בארה"ב באותו זמן לא השתתפה בריצה בגין פציעה.

מרי דקר רצה 1,500 מ' באליפות העולם בא"ק